מצודת דוד על דברי הימים ב ל״ד

1 ובשמנה וכו׳. בעת שהיה בן שמנה שנים והיא לעת מלכו בתחלת מלכותו:

2 וינתצו. אנשיו נתצו לפניו:

3 והדק. עשאם דק דק:

4 הזובחים. של הזובחים להם למען לבזותם:

5 כהנים. כהני עבודת כוכבים שכבר מתו:

6 ובערי מנשה וכו׳. ואף שכבר גלו עשרת השבטים מ״מ מעט מהם נשארו בארצותם:

7 בחרבותיהם. ר״ל נתן מצבותם מסביב בחרבותיהם של עצמם והם כלים העשויים לנתוץ בהם כמו ומגדלותיך יתוץ בחרבותיו יחזק אל כ״ו:

8 לטהר. ר״ל אשר גמר טהרת הארץ והבית אז שלח את שפן וכו׳:

9 המזכיר. הממונה על ספר הזכרונות:

10 עושי המלאכה. הם האומנים הגדולים הממונים בבית ה׳ ונקראים בדרז״ל אדרכלין ומתחת ידם בונים האומנים הפועלים כפי מה שיורו אותם:

11 ויתנו אותו. והם יתנו אותו אל עושי המלאכה וכו׳ ר״ל הם ישלמו שכר הפועלים אשר יתקנו ויחזקו את הבית:

12 ויתנו לדרשים. יפרש מי הם הפועלים ואומר לחרשים והם כורתי העצים בתמונה הנרצה:

13 ולבונים. בוני הקירות:

14 אבני מחצב. אבנים חצובים ביושר:

15 למדברות. הם המקשרין את הבנין להיות הכל בחבור אחד:

16 ולקרות. על תקרת המכסה:

17 והאנשים. האומנים הפועלים:

18 לנצח. לזרז על המלאכה ולנגוש אותם:

19 כל מבין. כל מי שהיה בעל בינה בדבר השיר עמד בכלי שיר לשורר בעת הבנין:

20 ועל הסבלים. גם העמיד ממונים על הסבלים והם נושאי המשאות לבנין:

21 ומנצחים. העמיד נוגשים על כל עושי המלאכה לכל מין עבודה ועבודה:

22 סופרים. לכתוב מספר הכסף הבאה בנדבה לקדש הבית:

23 ושוטרים. הם הכופים לתת את הכסף מה שנדב כ״א:

24 ושוערים. שומרים שערי המקדש ורואים את הבאים אל המלאכה:

25 ובהוציאם וכו׳. לצורך הבנין:

26 ביד משה. ר״ל מה שכתב משה בידו:

27 ספר התורה מצאתי. יתכן שעל כי אחז שרף את התורה כמ״ש רז״ל לזה פחדו הכהנים פן ישלח ידו גם בספר התורה המונח מצד הארון אשר כתב משה מפי ה׳ ולקחו הס״ת ההיא והטמינו מפניו ולאחר מותו חפשו אחריה ולא מצאוה וכאשר היה הכ״ג מחפש אחר הכסף המובא ואחר בדקי הבית מצאה וארז״ל שמצאה כשהיתה מגוללת בפרש׳ תוכחות והיה התחלת הדף יולך ה׳ אותך ואת מלכך וכו׳ ועל כי מאז חפשו אחריה ולא מצאוה אמר כמבשר ספר התורה ההיא מצאתיה בבית ה׳:

28 ויתן וכו׳. ר״ל הראה לו הנמצא כתוב בתחילת הדף כי חשב את הדבר לאות ורמז להחריד את העם:

29 כל אשר נתן. ר״ל דבר המוטל עליהם ונתון בידם:

30 ויתיכו. התיכו את הכסף לעשות מטבעות להוציא בהוצאה:

31 על יד המופקדים. הם האומנים הגדולים הקרוים אדרכלין והמה נתנו על יד עושי המלאכה הם האומנים הפועלים:

32 ספר נתן לי. ר״ל נתן לו ספר הנאבד כשהיא מגוללת בדף הזה:

33 ויקרא בו. בהדף ההוא:

34 ויקרע וכו׳. בעבור החרדה כי גם הוא חשבו לאות וסימן:

35 דרשו את ה׳. שאלו לנביאים עלי ועל העם הנמצא פה ועל כל יהודה בעבור דברי הספר הנמצא כתוב בה בתחלת הדף אשר מהנראה שהוא לאות אשר גדלה חמת ה׳ וכו׳:

36 לעשות. אשר רוצה לעשות ככל הכתוב בתחלת הדף ההוא:

37 ואשר המלך. ר״ל ושאר השרים אשר שלח המלך:

38 אל חולדה. ארז״ל מפני שהנשים רחמניות הן הלכו אליה שהיא תתפלל בעדם, או יתכן אשר שאר הנביאים לא היו אז בירושלים:

39 שומר הבגדים. של המלך:

40 במשנה. בין שתי החומות שהיא משנה להעיר:

41 כזאת. כדברי המלך:

42 הנני מביא. ר״ל האות הזה לא במקרה בא כ״א מה׳ וכאלו אמר הנני מביא רעה וכו׳:

43 ואל מלך יהודה. ר״ל דבר הנוגע אל המלך עצמו:

44 הדברים אשר שמעת. ר״ל אף שהגזרה גזורה כאשר שמעת לא תהיה כליל עמהם:

45 בשמעך את דבריו. ר״ל בעת השכלת בדברי האות הזה אשר היא מה׳:

46 אל קברותיך. ולא תקבר בארץ העמים:

47 בשלום. עם כי מת במלחמה מ״מ תחשב לו לשלום על כי לא ראה בהרעה הבאה על ישראל:

48 וישיבו. חלקיה וחבריו:

49 ספר הברית. ספור התוכחות הנאמרים בברית:

50 הנמצא בית ה׳. וזהו על בי בהספר ההוא מצאו תוכחות מגולה בפתיחתה ואף היא כתובה בידי משה המקודשות ומפי ה׳ והמה סיבות עצומות להחריד את העם לשוב לה׳:

51 על עמדו. על המקום המיוחד למלך לעמוד שם:

52 את דברי הברית. דברי התורה הנתונה בברית:

53 ויעמד. העמיד כולם בברית:

54 ויעשו. מאז והלאה עשו כדברי התורה הנתונה בברית:

55 ויעבד. העביד את כל הנמצא בישראל וחוזר ומפרש מהו העבודה ואמר לעבוד את ה׳: